הסתיו מביא איתו את הגויאבה בניחוחה העז והייחודי, היא מבין הפירות הבריאים ביותר שניתן לאכול והשיאנית בתכולת ויטמין C עם 228 מיליגרם ל־100 גרם פרי. מבין עשרות פירות שנבדקו הגויאבה נמצאת במקום הראשון בערכה התזונתי ובכמות נוגדי החמצון המגוונים שבה. מסייעת במניעת מחלות לב, סרטן וסוכרת סוג 2 , מי שסולד מהריח מפסיד! נצלו את העונה הקצרצרה.
מקורם של עצי הגויאבה במרכז אמריקה ובאזורים הצפוניים של אמריקה הדרומית. בארץ מגדלים זנים שונים של גויאבה, בצבעים לבן צהבהב, אדום וורוד הנבדלים מעט בעוצמת הריח ובטעם. הזן הנפוץ בארץ, קליפתו ירוקה בהירה עד צהובה. הזנים הפחות נפוצים הם גויאבה ננסית (מתוקה יותר מהגויאבות הגדולות ונטולת גרעינים), גויאבה תותית (בעלת ניחוח מעודן וטעם פחות דומיננטי) או גויאבה ורודה.
הגויאבה היא הפרי העשיר ביותר בויטמין C(פי 3 עד פי 4 מתפוז!!), עשירה בבטא קרוטן החשוב לבריאות העיניים והעור, בויטמיני B ובעיקר בחומצה פולית החשובה למניעת אנמיה, למניעת מומים בעובר ולבריאות הלב, בויטמין E ו K. עשירה גם בשפע של מינרלים הרבה יותר מרוב הפירות - סידן, ברזל, מגנזיום, ואשלגן – כמות האשלגן בגויאבה היא הגבוהה ביותר מבין הפירות. נמצא במחקרים קשר ישיר בין צריכת אשלגן גבוהה מהמזון וירידה בלחץ הדם. לכן מומלצת מאוד לאיזון לחץ הדם.
בנוסף מכילה גם אבץ, מנגן וזרחן ומהווה גם מקור טוב לנחושת, מינרל חיוני הדרוש לפעילות התקינה של בלוטת התריס, בנוסף לנחושת יש חשיבות רבה לפעילות שריר הלב, מערכת החיסון ומערכת העצבים. כמות המינרלים בגויאבה חשובה לבריאות העצמות והסחוסים. הכמות הגדולה של ויטמין C בפרי מסייעת לספיגת הברזל.
היא מקור עשיר מאוד לפיטוכימיקלים ונוגדי חמצון שונים בכללם קרטנואידים, פנולים ופלבנואידים. מכילה פי 1.3 יותר פנולים (נוגדי חמצון מאוד עוצמתיים) מהרימון הנחשב כפרי עשיר מאוד בפנולים ופי 5 יותר ממנגו!! בנוסף כמות הפלבנואידים בגויאבה גבוהה בהרבה מהתפוז הידוע בתכולת הפלבנואידים הגבוהה שבו.
מכילה סיבים תזונתיים בכמות גבוהה(מסיסים ולא מסיסים) התורמים לתהליך העיכול, לסילוק רעלנים והארכת תחושת השובע. תכולת הסיבים הגבוהה מסייעת בהפחתת הסיכון לתחלואה בסוכרת סוג 2 ומסייעת לאיזון רמות הסוכר בקרב סוכרתיים סוג 2. מומלץ לסוכרתיים להקפיד על צריכת סיבים במינונים גבוהים יותר מאלה המומלצים לבריאים ולכן גויאבה היא פרי מועדף עבורם.
עשירה בסיב התזונתי פקטין שהוא אנטי סרטני וגם מסייע למנוע עצירות ולהפחית את רמות הכולסטרול. בשל תכולת הפקטין הגבוהה הגויאבה היא פרי מושלם להכנת ריבה. (בהכנת ריבה ניתן להסתפק רק במחצית מכמות הסוכר, שכן הפרי ייקרש יפה בזכות הפקטין ההופך לג'ל ומסמיך את הריבה).
הגויאבה הורודה והאדומה מכילה כמות גבוהה מאוד של ליקופן - נוגד חימצון עוצמתי השייך למשפחת הקרטנואידים - פיגמנט המקנה לירקות והפירות את צבען האדום. בעל חשיבות רבה לבריאות הלב וכלי הדם, העור והערמונית. במחקרים נמצא כי הליקופן נקשר להפחתת הסיכון לסוגים שונים של סרטן, ובייחוד סרטן הערמונית.
כדאי לקטוף גויאבות כאשר הן מגיעות לגודלן המלא ועדיין לא רכות ושקליפתן מבריקה ומבהיקה בצבע צהבהב בהיר. תהליך סיום הבשלתן יכול להתרחש גם לאחר הקטיף. בעלת חיי המדף קצרים כיומיים-שלושה במקרר. בכדי להנות מכל יתרונותיה הבריאותיים מומלץ לאכול אותה סמוך למועד קטיפתה.
בזמן הבשלתה על העץ היא מפיצה את ריחה האופייני המציין שהפרי בשל ומוכן לאכילה. (הפרי מבשיל ומפיץ את ניחוחו רק כאשר הזרעים מוכנים להפצה). כדי להפחית מריחן העז של הגויאבות בבית (לאלו הסובלים מהריח) ניתן לעטוף אותן בנייר אלומיניום ולדור עימן בשלום בבית אחד.
גם לעלי עץ הגויאבה תועלות בריאותיות. מספר מחקרים מצאו כי תה מעלי גויאבה מפחית את העלייה ברמת הסוכר והאינסולין בדם המתרחשת לאחר אכילת פחמימות. הוא נטול תופעות לוואי וניתן לשתות אותו באופן קבוע. ניתן לקטוף עלי גויאבה, ליבש אותם ולהכין חליטה.
באכילת שתי גויאבות ביום תוכלו לקבל את רוב הויטמינים והמינרלים הנחוצים לכם ובמחיר קלורי נמוך – רק 50 קק"ל ל 100 גרם פרי ועם אינדקס גליקמי נמוך.
ניתן להכין מהגויאבות ריבות, קומפוט, לסחוט מיצים בשילובם/ להוסיף לשייק ולהכין קינוחים רבים כמו פודינג, סורבה ואף לאפות עוגות.
אני אוהבת לאכול אותה כמו שהיא טריה, אם לא הספקתם להכין סלט או שיש לכם יום עמוס קחו אתכם בתיק 2 גויאבות ואתם מסודרים.
לבריאות!
Comentarios